This article is available in: English 中文עברית

זהו מאמר דעה שנכתב ע”י עמוס מרון מויקימדיה ישראל. כל הדעות הינן של הכותב; תגובות יתקבלו בברכה באיזור התגובות של פרסום בלוג זה.

חשוון תשע”ה / נובמבר 2014

 

מה ויקיפדיה צריכה (עוד) להיות?

ויקיפדיה מתגאה בכך שהיא האנציקלופדיה של המאה ה- 21. אלא שבמאה ה- 21 אין אנציקלופדיות. ויקיפדיה הצליחה באופן מדהים למחוק את הקטגוריה הזו מהעולם. מכיוון שאנחנו כבר עכשיו האנציקלופדיה הכי גדולה, מעודכנת, משותפת ונפוצה בעולם – ובעיקר משום שאנחנו נותרנו פחות או יותר היחידה – זה הזמן להבין מה העתיד צופן לנו. אם נשקוט על שמרינו וננסה רק לתחזק את הקיים – נשאר מאחור. אם אנחנו רוצים לממש את החזון שלנו ולאפשר לכל אדם גישה לכלל הידע האנושי, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו – היכן נמצא הידע הזה?

הידע נמצא בספרים. עלינו לפעול לכך שכמה שיותר מספרי העולם ישוחררו ברשיון חופשי ויונגשו באופן המאפשר קריאה, חיפוש וסימוכין נוחים וקלים. ביכולתנו לבנות ספריה עם אינסוף מדפים וקהילה אשר תתחזק אותה ואף תספק שירותי דלפק יעץ לקהל הרחב.

הידע נמצא במוזיאונים. במוזיאונים הקיימים היום אצורים רוב הפריטים של היסטוריית האנושות והטבע. אלא שרק שבריר מהם נמצא בתצוגה בזמן נתון ורובם נמצאים במחסנים מאחורי דלתות סגורות. באפשרותנו ליצור מוזיאונים וירטואליים עם אינסוף אולמות תצוגה ולהנגיש את כל האוספים בצורות חדשות ומגוונות. יכולות הקטלוג, החיפוש והממשק של המיזמים חייבות להשתפר כדי לאפשר זאת.

הידע נמצא באקדמיה. תנועת הגישה החופשית הביאה לשינוי משמעותי בכמות החומר האקדמי אשר נמצא נגיש וחופשי ברשת. אנחנו צריכים לקחת את רעיון האקדמיה החופשית כמה צעדים קדימה ולייצר תשתית לא רק לפרסום חופשי של מאמרים, אלא גם לשיתוף ומיקור המונים של תהליך המחקר וביקורת העמיתים. חוקרים יוכלו לפרסם את תוצאות המחקר שלהם, בשלבים שונים, לקבל היזון חוזר בזמן אמת מאחרים, כשהתהליך כולו פתוח ונגיש לכל אדם. התשתית תאפשר מחקר שיתופי שבו תרומותיו של כל אחד מתועדות ומוערכות, ממש כמו בוויקיפדיה.

 

כיצד משיגים עורכים חדשים?

נדמה שהבעיה המרכזית של ויקיפדיה בשנים אלו היא מגמת הירידה בקליטת עורכים חדשים. עד כה התמקד הדיון בהסרת חסמים שניצבים בפני מי שהגיעו למעמד בו הם מנסים לערוך בויקיפדיה: ברמה החברתית (קהילה סגורה ונוקשה) וברמה הטכנית (העורך החזותי). אני מסכים בהחלט עם הדיון שנעשה, ועם רוב הפתרונות שהוצעו ושחלקם גם יושמו, לפתרון בעיות אלו. אלא שאני רוצה לטעון משהו אחר: הבעיה העיקרית שלנו היא לא עם אלו שקיבלו החלטה להיות עורכים בויקיפדיה ונתקלו בחסמים. הבעיה שלנו היא עם כל אותם אנשים שיש להם פוטנציאל להיות עורכים נהדרים – אך מעולם לא בחרו לנסות. אנחנו שמים מבטחנו להנגיש את “כלל הידע האנושי” בידי אלו בלבד שמסתפקים בהנאתם מהתגמול ההתנדבותי הקיים בויקיפדיה ובכך אנחנו זונחים רבים אחרים. אינני מציע כמובן לשלם לעורכים – זה יגרום להרס המודל ההתנדבותי של הקהילה, כמו גם לקבלת תכנים באיכות משתנה. אבל אני כן מציע לחשוב מחדש על התמריצים שיש לעורך בויקיפדיה.

אני אתמקד בתמריץ המרכזי שאני חושב שאנחנו לא נותנים לו תשומת לב מספקת. אני גם מאמין שהוא הפתרון האמיתי לבעיית העורכים. מדובר בתמריץ העתיק ביותר לכל אמן באשר הוא: קרדיט. עקרונית, ניתן לומר כי כיום כל עורך מקבל את מלוא הקרדיט על כל עריכה ועריכה בצורה שקופה לחלוטין. עם זאת, בפועל נמצא כל הקרדיט “מאחורי הקלעים” של ויקיפדיה כאשר רובם המוחלט של הקוראים לא נחשפים אליו, ובמקרים רבים אף אינם מודעים כלל לקיומו. בתחום המדיה (קבצי תמונה, קול ווידאו) ניתן באופן מעשי להציג קרדיט בצורה נאותה. צוותי הפיתוח של הקרן מיישמים צעדים אשר מסייעים להגברת הנראות של הקרדיט הזה – החל ממציג המדיה החדש ובהמשך כיוונים מתוכננים למדידת השימוש בקבצי מדיה, אפשרויות חדשות להבעת הערכה ושיפור התצוגה של הקרדיט. עבור טקסט, לעומת זאת, קיימת בעיה מעשית בתצוגה נאותה של קרדיט באופן אשר לא מפריע לקריאה רציפה של הטקסט. אפילו עם הכלים המתוחכמים ביותר (כמו של גוגל דוקס למשל) לא ניתן לתת קרדיט ברור למכלול עריכות ותיקונים קטנים של הטקסט.

פתרון אפשרי לבעיית הקרדיט הוא העברת המשקל מהכרה בעריכות בודדות להכרה בפעילות העריכה בכללותה. ככל שויקיפדיה גדלה ואיכותה משתפרת, המומחיות הנדרשת מעורך פעיל בנושא מסויים גדלה גם היא. כבר היום, עורכים ותיקים אשר הוכיחו את בקיאותם בנושאים מסויימים מקבלים הערכה מעורכים אחרים ומשקל דעתם בנושאים אלו גדול יותר. מה שאני מציע הוא למסד את ההכרה הזאת באופן שיחרוג מגבולות הקהילה הפנימית של ויקיפדיה וישמש לתפארת קורות החיים של חבריה. כפי שאנשי אקדמיה מחלקים תארים שהגדירו לעצמם על פי פעילות אקדמית, כך יכולים הוויקיפדים להגדיר לעצמם מדרג ידע אשר יקבע כולו על פי פעילות עריכה במיזם. ככל שאמינותה של ויקיפדיה תגדל, כך תגדל ההערכה בציבור לתארים הוויקיפדיים, ולהפך – אנשים יבינו שוויקיפדיה נכתבת (גם) על ידי מומחים.

 

מה תפקידם של גופי התנועה (הקרן והצ’פטרים)?

ויקיפדיה היא לא רק פרויקט ידע פנומנאלי, היא גם ניסוי חברתי מוצלח במיוחד שמיישם כל כך הרבה עקרונות – שיתוף ידע, תוכן חופשי, התנדבות, מיקור המונים, דמוקרטיה, זנב ארוך ועוד ועוד. מעל לכל – היא פשוט משהו שעובד בפועל, כשכל האינסטינקטים שלנו היו וודאי אומרים לנו שהיא תיכשל. כל אלו הם הלב הפועם של הפרויקט ובמילה אחת – קהילה. על אף פנימיותה ונוקשותה, אי אפשר ואיננו רוצים לראות ויקיפדיה שהקהילה איננה המרכיב המוביל והמרכזי בה. לכן צודקת הקרן שמתמקדת בהיותה ראשית כל משענת טכנית ומשפטית לפעילות המיזמים ושנית, המקור לשיפורים ולחדשנות בתוכנה ובעיצוב. זהו הערך המוסף המקצועי של הקרן, שלעיתים הקהילה ההתנדבותית איננה יודעת לספק.

אך אל לה לקרן לעצור שם. כשם שהיא מובילה את רענון העיצוב הכל-כך הכרחי של ויקיפדיה ואת היוזמות לתוכנה מתקדמת יותר, כך היא צריכה לבנות בסיסים אסטרטגיים שיוצאים מגדר גבולות הגזרה הנוחים לה ומאתגרים את התנועה כולה. כך ראוי שתעשה כדי ליישם רעיונות כמו אלה שהוצגו כאן – תשתית למוזיאונים ויקיפדיים, או תוכנית מדרגיות ידע בקהילה. אין צורך ביישום מלמעלה למטה. די לקרן בכך שתציג לקהילה את שלל האפשרויות שקיימות בפניה ואת הכלים ליישם אותן – והשינויים ההכרחיים, בסופו של דבר, ייקרו מעצמם. כאשר הקהילה הולכת ונסגרת בעצמה וקופאת על שמירה, נותר זאת בידיה של הקרן לאתגר את הקיים, אחרת הפרויקט כולו יישאר מאחור.

בעוד הקרן פועלת על-פי העיקרון המנחה של השלמת הצרכים המקצועיים של הקהילה, הצ’פטרים פועלים לפי העיקרון המנחה של היותם הנציגים הארציים של התנועה ברחבי העולם. במקומות בהם אין די בקשר וירטואלי גרידא – תפקיד הצ’פטר להוות את הגשר. מהלכה למעשה, מלבד עזרה לקהילה בארגון מפגשים, קידום חקיקה ומודעות לידע חופשי ופעילויות נדרשות אחרות, על הצ’פטרים להתמקד בשלושה סוגים שונים של מיזמי תוכן, שמטרתם היא הרחבת היריעה של המידע הקיים בויקיפדיה ו/או הבאת עורכים חדשים:

מיזמים עם מוסדות אשר בבעלותם המידע או האוסף – מדובר בין השאר על גלריות, ספריות, ארכיונים ומוזיאונים (GLAM). בשנים האחרונות נעשתה התקדמות כבירה בקידום שיתופי הפעולה והפרויקטים עם מוסדות מסוג זה, אך לעיתים בתוך שטף הפעילות עלולה להשכח המטרה ארוכת הטווח: צבירת כל התוכן בוויקיפדיה (או במילים אחרות: “תנו לנו את כל מה שיש לכם”) ועל ידי כך להתמקד ביצירת הערך המוסף החשוב ביותר שלנו למידע או לאוסף – הנגשת כולו, באופן חופשי, לכל העולם, בכל השפות ובכל נקודת זמן. האמצעי להגשמת חזון זה הוא פתרון טכנולוגי בדמות המוזיאונים הוירטואליים שתוארו מעלה, כאשר תפקיד הצ’פטרים הוא להתוות את שיתופי הפעולה עם הארגונים עצמם. כלים האפשריים להשגת שיתוף הפעולה של הארגונים הם: לספק להם שירות או פתרנות לדיגיטציה של החומר, לפעול לשחרורו תחת רישיון חופשי על ידי יעוץ והכוונה בנושא, ליצור כלים למדידה וסטטיסטיקה וכן ללמד את אנשי המוסד לשתף את החומר בעצמם במיזמים – ולבצע את כל אלו בסדר גודל משמעותי באמצעות מתנדבים מתאימים שנוכל לגייס, לאו דווקא מקרב הויקיפדים. הגשמת החזון תטיב כמובן עם המוסדות בצורה בלתי ניתנת לשיעור משום שחשיבותם בעיני הציבור רק תעלה. הפעילות שלנו בתחום הזה היא בכיוון הנכון, אבל אנחנו צריכים להתחיל לחשוב בגדול כדי להגיע להשפעה משמעותית.

מיזמים עם גופים שאנשיהם בעלי ידע בתחומם – גופים רבים מאגדים אנשים סביב תחום ידע מסויים, בין אם באופן פורמלי ובין אם כחובבים. לדוגמא: מועדון כדורגל, משרד החקלאות, אגודת חובבי אוריגמי או החוג לאורניתולוגיה באוניברסיטה. על הצ’פטרים לזהות גופים אלו ולעודד את אנשיהם לתרום מהידע שלהם, בין אם בעריכה באופן ישיר ובין אם בדרכים אחרות כגון מיזמי תוכן משותפים. לרוב מעוניינים העוסקים בתחום מסויים לקדם את הידע של הציבור בתחום זה, דבר המהווה תמריץ ייחודי נוסף לכתיבה. לכן, המאמץ העיקרי כאן (מלבד הדרכה מעשית) הוא הסברה של חשיבות הידע החופשי ומקומה של ויקיפדיה בהנגשת הידע (או במילים אחרות: “אצלנו נמצאים הגולשים”). מיזמים אלו מהווים הזדמנות אדירה לצמיחה עבור הצ’פטרים.

מיזמים מבוססי אנשים וקהילות – על הצ’פטרים להיות יצירתיים וחדשניים בדרכים שונות ליצירת קהילות ופעילות סביב ידע חופשי ותרומה למיזמי ויקימדיה. כמי שנמצאים בלב האוכלוסיה במדינות השונות, ביכולתם של הצ’פטרים לפנות לקהלים חדשים וקהילות בעלות מכנה משותף, כגון קהילה ממוצא משותף, תחום עניין, מקום עבודה וכיוצא באלו. במיזמים מסוג זה נמצא הפוטנציאל הגדול ביותר של הצ’פטרים משום שההתאגדות החברתית תעשה סביב מיזמי ויקימדיה ומשום שמכאן ניתן לפנות לכלל האוכלוסיה. דוגמאות רבות למיזמים כאלה ניתן למצוא כבר היום בצ’פטרים שונים: מתחרויות ליצירת תוכן כמו פיזיוויקי או “ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת”, דרך מפגשי עריכה בנושאים שונים ועד מיזמי יצירת והנגשת תוכן חדשניים כמו ויקיאוויר או הקלטות קולות חברי פרלמנט. המיזמים המלהיבים והמדוברים ביותר בתנועה הם מסוג זה וכדי להגיע לאנשים נוספים אנחנו זקוקים לעוד חדשנות!

 

עמוס מרון

ויקימדיה ישראל